החלטה בתיק רת"ק 7080-09-12

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 2.8.12 (כב' השופט אריאל צימרמן).

רקע

המבקש שכר את שירותיו של המשיב, עו"ד מוסקוביץ', כדי להגיש ערעור בבית משפט העליון על פסק דין שניתן בהליך בבית המשפט המחוזי. הערעור הנ"ל נמחק והערבון והאגרה שהופקדו ושולמו לצורך הערעור, בסכום של 27,292 ש"ח, נמסרו למשיב.

המשיב, עו"ד מוסקוביץ', לא השיב את סכום הערבון והאגרה הנ"ל למבקש, כאשר לטענת המשיב קיזז בידו את סכום הערבון והאגרה הנ"ל מאחר והמבקש לא שילם מלוא שכר טרחתו והוצאות בסכום כולל של 32,208 ש"ח.

המבקש הגיש תובענה כנגד המשיב להשבת סכום הערבון ואגרה הנ"ל. כמו כן הגיש המשיב תביעה שכנגד לתשלום יתרת שכר טרחתו.

בפסק הדין נושא הבר"ע נדחתה תביעת המבקש, ונתקבלה באופן חלקי התביעה שכנגד.

בפסק הדין נקבע שקיזוז המשיב מחוב של המבקש שנותר כלפי המשיב, תואם את הוראות ההסכם בין הצדדים ונעשה כדין, ושבנוסף לכך חייב המבקש לסלק את יתרת חובו בסך 4,916 ש"ח.

לפיכך חויב המבקש לשלם למשיב סך של 4,916 ש"ח וכן הוצאות בסך 3,000 ש"ח.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה בפסק הדין ובתגובת המשיב לבקשה החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

דחיית התובענה מבוססת בראש ובראשונה על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית משפט קמא, על סמך התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים שהתייצבו לפניו ומהמסמכים שהוגשו.

בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ, 21.9.09).

ערכאה קמא קבעה ששכר הטרחה וההוצאות להם זכאי המשיב מהמבקש בגין טיפולו במבקש עלה על סכום הערבון והאגרה שהוחזרו מערכאת הערעור בידי המשיב. לפיכך ובשים לב להסכם שכר הטרחה בין הצדדים (שצורף גם לבר"ע) קבעה שהמשיב זכאי לקזז מהכספים שהושבו מערכאת הערעור את חוב שכר הטרחה וההוצאות הנ"ל, וכן שיתרת החוב למשיב לאחר הקיזוז הינה בסכום של 4,916 ש"ח.

אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות אלו בפרט כאשר עיקר טענות המבקש כלפיהן בבר"ע הן טענות עובדתיות שלא הועלו בבית משפט קמא, ואין מקום להעלות טענות חדשות בשלב זה הזקוקות לליבון עובדתי.

קביעותיה הנ"ל של הערכאה המבררת תומכות במסקנתה המשפטית.

בכל הנוגע לטענות המבקש בבר"ע לפיהן לא נתאפשר לו לחקור את המשיב ולהעלות בדיון את מלוא טענותיו ועל כך שבימ"ש קמא נמנע מלהעביר את הדיון לבית משפט השלום לדיון רגיל - טענות אלו נדחות.

כלל הוא שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את מהלך הדיון, ובעל דין הטוען אחרת עליו לבקש מבית המשפט שניהל את הפרוטוקול לתקנו. במקרה דנן אין בפרוטוקול הדיון שצורף זכר לטענות אלו של המבקש בבר"ע, ולא מצאתי שהוגשה לבית משפט קמא בקשה לתיקון הרישום בפרוטוקול. מה גם שמהפרוטוקול שצורף עולה על פניו שניתן למבקש זמן סביר בחקירתו את המשיב בדיון.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.